24-01-2010


לאמא שלי יש יומולדת היום
כל פעם שיש למישהו מבני המשפחה יומולת אמא שלי מתקשרת בבוקר לאחל לו מזל טוב
היא ירשה את זה מאמא שלה, סבתא שלי.
הבוקר חשבתי: להתקשר או לא להתקשר? החלטתי שלא. אמא שלי אוהבת לישון, ואכן ישנה וטוב שלא התקשרתי.
הייתי רוצה להיות מסוגלת תמיד לראות אותה, תמיד להבין את מה שיעשה לה טוב, בלי קשר למה שמקובל.

יומולדת שמח אימוש.

21-01-2010


מאז שעזבת אותנו
ונסעת
לניו-יורק,
יום חמישי הוא עדיין יום חמישי.
הוא לא הוסט
לעברו של יום שני
ולא החליף מקומות
עם יום ראשון.
יום חמישי עדיין מפרפר
בכף ידו של כל דיג.
יום חמישי עדין
תקוע בתוך יום חמישי.
תקוע וקבוע, נסמך ויונק –
יום
חמישי
הנהדר,
העומד על מכונו
ושר!

הדג / חזי לסקלי

19-01-2010


יש אנשים שאין להם מה להפסיד, יש אנשים
שאין להם. מה
אין להם, מה
אין להם מה להפסיד? יש אנשים,
שיש בהם פצצת-זמן, יש בהם
זמן שעתיד להתפוצץ. מה
יש בהם שעתיד, מה
יש להם להפסיד? ויש, כמובן,
דרכים אחרות לניסוח ההרגשה.

ניסויים בהיסטריה / דוד אבידן

11-01-2010


החולצה קבורה
בארון
שכחה את הגוף
שכחה את המילים שתחמו את יופיה
שכחה את השינים שנשכו
ותלשו את כפתוריה
שכחה את כסילותו של הזרע
שנספג לתוכה
שכחה כל כתם, כל דקירת מחט
שכחה את הידים שהציקו לה
לטפו אותה, עותו את צורתה
קברו אותה
שכחה הכל ועם זאת אפשר
ללבוש אותה שוב ושוב כאילו
היתה הזכרון עצמו

שעת השכחה הגמורה / באר חלב באמצע עיר / חזי לסקלי