תשובה לשוקי גלילי

שוקי היקר,
קודם כל – תודה לך על הפוסט. נחמד לקבל התייחסות עניינית לשם שינוי.

באופן חריג, היה לי חשוב לענות לך באופן פרטי, מהבלוג האישי שלי, על אף שחשוב לציין שאני כותבת את הפוסט הזה על דעת חבריי לצוות מנואל ואף הראתי להם אותו לפני שפרסמתי, לאישורם.

אני חושבת שיש כאן, אצלך ואולי אצל אחרים גם, בלבול עקרוני לגבי עמדותינו ותפקידנו, ולכן אבהיר – בכל מקום בו אנחנו מדברים ב"אנחנו" הכוונה היא לצוות מנואל – אותם חמישה אנשים שמתפעלים את פלטפורמות המדיה החברתית של צוות מנואל. "אנחנו" לא הוועדה. "אנחנו" זה לא מנואל. כאשר הבאנו ציטוטים ממנואל או מחברי ועדה אחרים הם הובאו בשם אומרם. כאשר ענינו על שאלות כלכליות או עקרוניות היו אלו תשובות שהבאנו מהועדה. אבל כאשר אנחנו אומרים שאנחנו מחויבים הן למחאה והן לעקרונות של צדק, שוויון וכו', הכוונה היא אלינו, אנחנו לא מדברים בשם אף אחד אחר.

עכשיו, כשזה ברור, אולי כדאי לחדד עוד נקודה. אני מאמינה בסעיף 13 של מגילת העצמאות. אני מאמינה בצדק, בשוויון, חופש ושלום. אלו עמדותי האישיות כאדם שגדל בסביבה שמכבדת את האחר ואת דעותיו וקיבל בסופו של דבר חינוך הומניסטי. גם חברי האחרים לצוות מאמינים בזה. כשאני מסתכלת מסביב על המדינה בה אני חיה, אני לא רואה את הערכים האלו באים לידי ביטוי וזה כואב לי לפחות כמו שזה כואב לך.

כמו שהמחאה הקימה אותך מהכיסא ושלחה אותך לעשות מעשה, כך היא עשתה גם לי. בחרנו דרך שונה, אבל המוטיבציה שלנו זהה. העשיה שלי ושל חברי לצוות הרחיבה את הצינור דרכו עברו מסרים מהציבור לועדה, וזו תרומה שאני גאה בה מאד. ההכרזה שלך ש"אני הקרבתי למענכם שעות עבודה (או פנאי) ואילו אתם עשיתם את עבודתכם" מרגיזה אותי הרבה יותר ממה שהטרידו אותי ה, כפי שקראת להן, "הצקות והתקרצצויות". לא בטוח שאתה מכיר אותי מלפני, אבל מחקר קטן ילמד אותך שאני מחזיקה בעבודה במשרה מלאה ומגדלת שני ילדים. את עבודתי בצוות מנואל עשיתי תוך כדי כל זה, ואתה מוזמן לבוא ולשאול את המשפחה שלי ואת המנהלים שלי כמה שעות עבודה ופנאי הוקרבו לשם כך.

נכון, הממשלה שילמה לי על זה. 3500 שקל. אדייק ואומר שבאתי להתנדב אבל בגלל מראית עין של טובות הנאה (או משהו בסגנון) אסור להתנדב בסיטואציות כאלו. לגבי הכסף – חלקו ילך לכיסוי הוצאות הצוות ומה שישאר יתרם למרכז לסיוע נפגעי תקיפה מינית. אני לא מצפה שתרחם עלי, אני מצפה שתקח בחשבון שאני לא שכירת חרב, אלא פועלת ממניעים אידיאולוגים בדיוק כמוך.

אשאיר לגופים הרשמיים לענות לך על הנקודות הרשמיות. רק אומר שאני חותמת על כל מילה במשפט שלך: "כמו רבים אחרים, אני גם מקווה שבין חברי הוועדה יימצאו האנשים ההגונים והמפוכחים, שיישארו מחויבים ומעורבים גם בשלבי היישום."

אני שמחה שהצלחנו להגיע לדיאלוג אחרי הכל, ומאמינה שבסופו של דבר שנינו רוצים את אותם דברים בדיוק. אולי חוץ מהעניין הזה עם נביאי ישראל.