״ריגשת״ או – עדי קול כמקרה מבחן לאסטרטגיית סושיאל פוליטית

האינטרנטים מדברים היום על כך שעדי קול תצביע בעד חוק המשילות על אף שהיא מתנגדת לו, וח״כ קול פרסמה סטטוס בעמוד הפייסבוק שלה שמגן על החלטתה.

ובכן, אין ספק שח״כ קול קראה את הספר, כלומר החוברת, כלומר הפלייר על איך להשתמש במדיה חברתית. אותנטיות? יש! רגש? יש! חשיפה של משהו אישי (=צילומסך של הסמסים שלה)? יש! קשר ישיר עם הבוחר? יש! דוז פואה לח״כ קול.
Screen Shot 2014-03-11 at 9.57.17 AM

אז מה הבעיה?

הבעיה היא שאד הומינם הוא לא בסיס לאסטרטגית סושיאל פוליטית. (וגם לא לאסטרטגיה פוליטית בכלל, אבל זה כבר פוסט למישהו אחר לכתוב).

בואו נראה מה ח״כ קול אומרת:

  1. היא תצביע היום בעד יאיר לפיד האיש. לא ״שר האוצר״. לא ״המנהיג״. האיש.
  2. היא יודעת שכל ביקורת כלפיה בכלל לא מופנית כלפיה אלא כלפי יאיר לפיד, ומונעת משנאה עיוורת.
  3. אתם מוזמנים לכנות אותה בשמות ולהפציץ אותה בסמסים, היא כבר ספגה מאות ועוד כמה לא ישנו כלום
  4. היא לא ישנה טוב הלילה, ולא קל לה

עכשיו, בואו נפרק את זה:

  1. להצביע עבור איש זו ההגדרה המילונית פחות או יותר של אד הומינם פוליטי. אגב, גם בצפון קוריאה הצביעו השבוע עבור איש. 100% תמיכה!
  2. אין כמו להחליט מראש שכל ביקורת תהיה לא עניינית כדי לקדם דיאלוג פוליטי אמיתי וכן. כל כך משמח שיש לנו היום פלטפורמות סושיאל שמאפשרות לנבחר הציבור ללבן סוגיות חשובות ולאפשר לציבור לשוחח איתו באופן ישיר ופתוח.
  3. לא מספיק שח״כ קול פתחה איתכם ערוץ דיאלוגי, אתם מעיזים בחוצפתכם להקשות על חייה ולגרום לה להיות אומללה ומסכנה? אין לכם לב?
  4. פייר, עדי, ריגשת. אם לא קל לך, אז כנראה שבאמת צריך לרחם עלייך ולהפסיק לעשות לך חיים קשים כל כך. אנחנו לא רוצים שנבחרי הציבור שלנו ידירו שינה מעינייהם מהחשש שאנשים יעבירו עליהם ביקורת בפייסבוק

ח״כ קול, את הולכת להצביע היום על חוק שהולך לשנות את המערכת הפוליטית בישראל. גם אם לא ניכנס רגע לדעתי הפרטית האם החוק הזה טוב או רע (רמז: רע), זה מה שצריך להדיר שינה מעינייך. תתהפכי במיטה ותחשבי טוב מה המשמעות של ההצבעה שלך לעתיד של המדינה שלנו. זה אמור להיות קשה וזה אמור להיות מטריד, וזה מה שאת צריכה לדבר עליו. בחרת לתמוך בעמדת המפלגה שלך? הפוסט שאת צריכה לכתוב אמור לנמק בדעות ועובדות ומידע ותקדימים למה בחרת לעשות את זה. צריכות להיות לך תשובות אינטליגנטיות לביקורות ענייניות.

אנחנו לא צריכים לרחם עלייך, ולא צריכים לחמול עלייך. תפסיקי לכתוב פוסטים שכל מטרתם היא לייצר תגובות ״ריגשת״. תשמרי את זה לאלבום תאילנד, או ווטאבר.

את חברת כנסת, נבחרת ציבור, ששמו בידיים שלה כלי שיכול להיות רב עוצמה לניהול דיאלוג פוליטי חדש. ואת משתמשת בו כאילו היה מכתבים למערכת של מעריב לנוער.